אני שורק גומי
בתחילת ה לה גומרה, סרטו של במאי רומני Cornelieu Porumboiu (כבר בבתי הקולנוע), הגיבור, כריסטי (ולד איבנוב), שוטר מושחת, מלשיין מאפיה מגיע על המעבורת האי לה גומרה. שמיים בהירים, קו החוף המפורץ הזה, הים. נראה שגן עדן מחכה. הוא בורח מ בוקרשט אפורה, עצובה ומסוכנת. הוא בא לפגוש אישה גדולה, גילדה (קטרינל מרלון), וכדי ללמוד שריקת הגומרן להיות מסוגל להמשיך את מערכת היחסים שלו עם הרעים. אבל לא לוקח הרבה זמן עד שהוא מבין שאפילו אבודים שם, הם עדיין צופים בו.
"נמשכתי לרעיון להראות את זה בחברה מבוקרת שבו כולם חייבים לשחק תפקיד,** צורת תקשורת ישנה מאוד יכולה לאפשר לאנשים לברוח מהשליטה הזו",** מסביר Porumboiu על בחירת המיקום והשפה בתור תירוצים לסרטו.
מגיעים ללה גומרה.
הבמאי הרומני (12:08 מזרחית לבוקרשט) גילה את משרוקית הגומרנה לפני עשור, בחופשה בסן ז'אן דה לוז עם אשתו, האמנית הבאסקית ארנטסה אצ'ווריה. והוא הפך אובססיבי לשפה הזו שנוצרה על ידי האבוריג'ינים הקנריים במאה ה-16. "זה עתה סיימתי את הסרט שלי משטרה, שם תואר על השפה וכיצד היא משמשת למטרות פוליטיות. השפה השורקת נראתה לי כאפשרות להמשיך עם הנושא הזה אבל בדרך אחרת", הוא ממשיך.
כריסטי מגיעה ללה גומרה כדי ללמוד השפה הסודית וההיסטורית הזו. שפה שהתפתחה להיות מסוגל לתקשר למרחקים ארוכים באי הקנרי הזה עם האורוגרפיה המסובכת שלו מייצר באמצעות שריקות (שונות בהתאם למיקום האצבעות בפה) את הקוליות של שפות אחרות.
מגיא אחד למשנהו, התושבים המקוריים דיברו זה עם זה בשריקות, כמה שריקות מוזרות, בטון, אשר תחילה הם היו תרגום מגואנצ'י ואז הם בסופו של דבר היו מספרדית (היום מדברים אפילו באנגלית). בהיסטוריה של השפה הסודית הזו, אך בשימוש בה למטרות פליליות, התבסס Porumboiu כדי ליצור את הסגנון הסיפורי והבימוי המיוחדים שלו.
הנקיקים של לה גומרה.
מורשת תרבותית
מאז 2009, שריקת גומרן היא מורשת תרבותית בלתי מוחשית של האנושות מאת אונסק"ו, הכרה שהושגה עם עבודתה של הממשלה הקנרית על החזרת הרלוונטיות ההיסטורית והאתנוגרפית לשפה מוזרה זו.
אמנם במקור זה דיבר גם באל היירו או בטנריף, זה היה בלה גומרה שם המשיך לשמש עד הרבה לתוך המאה ה-20, במיוחד בקרב רועי צאן וחקלאים. עם זאת, באמצע המאה הקודמת המשברים הרצופים, נטישת החיים הכפריים והרחבה של הטלפון האוכלוסייה שידעה שפה שהועברה מאב לבן הולכת לכבות. עד בשנות התשעים היה זה המינהל שהחליט לשחזר אותו ו היום זה נלמד בבתי ספר לשמר את המורשת התרבותית הזו הקשורה לאי ייחודי.
קטרינל מרנול ולאד איבנוב.